הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) מבוסס על התיאוריה הביו-סוציאלית ׁׁׁׁ(Marsha Linehan, 1993) אשר מסבירה כי הפרעת אישיות גבולית היא, קודם כל, הפרעה בתפקודה של מערכת לוויסות ובקרה של הרגשות.

על-פי התיאוריה הביו-סוציאלית  borderline personality disorder  נובעת מן המפגש הבלתי-מוצלח בין המערכת במוח שאחרית על וויסות הרגשות עם סביבה שאיננה מתאימה לצרכים של אותו ילד/ה. כאשר מערכת מוחית זו, הממונה על וויסות-רגשות, סובלת מאי-סדירות מולדת (אנשים שמלידתם סובלים מרגישות-יתר) נחשפת, שוב ושוב, לסביבה שהיא, לעיתים, פוגענית (מינית, פיזית, רגשית) ולעתים "רק" כזו שאיננה משכילה לתקף רגשות, מחשבות ופעולות של הילד, נוצרת התסמונת-הקלינית שמוכרת כהפרעת-אישיות גבולית.

במילים אחרות: אנשים שהם בעלי הפרעה ביכולת שלהם לוויסות ובקרה של רגשותיהם בכוחות-עצמם סובלים ממצבי-רוח משתנים במהירות ומסערות רגשיות עזות שמטלטלות את חייהם בכל התחומים: 

 

• בתחום-ההתנהגות הפרעת אישיות גבולית מתאייפינת ב:  (אימפולסיביות, אובדנות, סיכון-עצמי, התפרצויות זעם, תוקפנות, פגיעה עצמית, יחסי-מין לא מוגנים, שימוש לא מבוקר באלכוהול, סמים ותרופות...).

• בתחום-היחסים הפרעת אישיות גבולית מתאייפינת ב: (יחסים עוצמתיים, לא יציבים, "דרמות", פרידות כואבות, מעברים חדים בין קרבה-אינטימית לריחוק-מנוכר ובין אהבה לשנאה, קנאה ותסכול...).

• בתחושת-העצמי הפרעת אישיות גבולית מתאייפינת ב (תחושות בלבול, ריקנות ושעמום מתמידות: "מי אני?...מה אני מרגיש?...מה אני אמור להרגיש?...כמו מי אני?...מה המטרה שלי?...מה אני רוצה באמת?"...).

• בתחום-החשיבה  הפרעת אישיות גבולית מתאייפינת ב(חשיבה מבולבלת, גלישות לחשיבה כמו בחלום, עומס מחשבות, ניתוקים...).

• בתחושות-הגוף  הפרעת אישיות גבולית מתאייפינת ב (הפרעות-אכילה, הפרעות בשינה, בקשב ובריכוז. רגישות-יתר או היעדר-רגישות לקולות, לריחות, למגע...).

 

זה לא אומר שאלה מביננו הסובלים מהפרעת-אישיות גבולית  תמיד יגלו תסמינים כל-כך דרמטיים. לעיתים, הם "רק" חויים סבל פנימי מתמשך המתבטא בחרדות, הפרעות-שינה, מחושי-גוף טורדניים, תחושות כרוניות של ריקנות, בלבול, שעמום וכיוצ"ב תסמינים שאינם בולטים כלפי חוץ אך נזקם לחיים לא פחות חמור.

כך או כך, החוויה הפנימית המשותפת לכל הסובלים מהפרעת אישיות גבולית  היא של כאב בלתי-נסבל מהמצב הזה של חיים שאין להם שליטה עליהם.

הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי DBT, היוצא מתוך ההבנה הזו, עוצב במיוחד כדי לאפשר לאילו מביננו הסובלים מרגישות-יתר וקושי בוויסות-רגשותיהם בכוחות עצמם, להחזיר לשליטתם את היכולת לווסת את רגשותיהם, תחושות-הגוף להם, התנהגותם ויחסיהם עם עצמם ועם אחרים ובכך להפסיק לחיות חיים אומללים ש"קורים" להם ולהתחיל לחיות חיים טובים שהם בוחרים לעצמם.

 

כיצד נעשה את זה? 

 

 DBT מתייחדת בחתירה (של המטפלים ושל המטופלים כאחד) לקראת השגת  איזון-תמיד בין שינוי (הנדרש, מסורתית, בתרפיות מדורות קודמים) לבין קשיבות לרגע ההווה וקבלה שלו כפי שהוא.

למשל ב- DBT: אנחנו עוזרים למטופלים להרשות לעצמם לקבל את מצבם ואת הסביבה כפי שהם ברגע זה של חייהם ובו בזמן עוזרים להם לבצע שינויים בחייהם כפי יכולתם (ואם, ברגע זה, לא מסוגלים לשנות – לקבל עובדה זו). במקביל, בדיוק באותה הדרך, מטפלי DBT עוזרים זה לזה במסגרת של קבוצת-הדרכה שבועית.

 

DBT מלמדת פיתוח מודעות לאופי הדיאלקטי של המציאות, ועוזרת לנו להמיר ראיית-עולם דיכוטומית (של "או-או") בראיית-עולם דיאלקטית
(של "גם וגם").

למשל: אנחנו עוזרים למטופלים לאזן בין העדפותיהם-שלהם לבין דרישותיהם של אחרים, בלי שייפגעו לא ההערכה העצמית שלהם ולא הכבוד והערכה שהאחרים רוחשים להם.

 

DBT גם מלמד אותנו (מטופלים ומטפלים כאחד) לברר לעצמנו ולהבין את רגשותינו, את מחשבותינו ואת התנהגויותינו בכוחות עצמנו, ואז - וזה העיקר - לתקף אותם מעמדה של ביטחון בעצמנו. זה הופך אותנו מאנשים שבעיקר מגיבים למה שקורה, לאנשים חופשיים ועוצמתיים.

למשל: אנחנו עוזרים למטופלים לפתח את היכולת לחוש ולדעת, בו-זמנית, שמה שמרגישים, חושבים או עושים, ברגע-זה, הוא נכון, בשבילם, לרגע זה. וזאת, מבלי שנזקקים לקבל אישור מהסביבה. יכולת כזו מפחיתה סבל והופכת את החיים לכאלה ששווה לחיות אותם.

 

אנו, צוות מכון שלום, גאים ביכולתנו לספק טיפול DBT מבוסס מחקר, שהוא מלא ומקיף למבוגרים ומתבגרים, הכולל:

• פסיכותרפיה פרטנית.

• אימוני מיומנויות (פרטני ובקבוצה).

• ייעוץ בטלפון.

• טיפולים מסייעים.הדרכת-הורים (פרטני ובקבוצה).

• יעוץ/הדרכה למטפלי DBT (פרטני ובקבוצה).

 

הטיפול הפרטני (למבוגרים ולמתבגרים)

המטרה העיקרית של הטיפול הפרטני היא לפתח ולחזק את המוטיבציה לשנות הרגלים, באווירה של קבלה וראיית-עולם דיאלקטית.

 

המטפל הפרטני עוזר למטופל לעבור 4 שלבים:

שלב של קדם-טיפול:

המטפל והמטופל בודקים "האם אנחנו יכולים לעבוד ביחד" ובונים את מסגרת העבודה של הטיפול (הערכה משותפת וניסוח "מפת-דרכים" של הטיפול: הציפיות לגבי הטיפול, הסכמות והתחייבויות הדדיות).

בשלב-הראשון

המטפל הפרטני עוזר למטופל להשלים את השלב-הראשון של הטיפול. במהלך שלב זה המטופל יכול לצפות שיתמעטו או ייעלמו כל ההתנהגויות המסכנות חיים (אובדנות, פגיעה-עצמית), התנהגויות (מצד המטפל והמטופל כאחד) המפריעות לו להתקדם בטיפול והתנהגויות המחבלות באיכות-חייו (חוסר-תפקוד, דיכאון, חרדה, התפרצויות-זעם, שימוש-לרעה בתרופות, סמים ואלכוהול, בולמוסים וכד').

שלב זה מלווה בהשתתפות בקבוצה ללימודי-מיומנויות.

בשלב-השני

המטרה המרכזית היא לעזור למטופל לווסת רגשות הקשורים להתנסויות טראומטיות שיתכן וחווה בעבר, כך שיוכל לחיות את היום-יום בלי התנסות חוזרת וטורדנית של תגובות פוסט-טראומטיות.

בשלב-השלישי

המטרות הן לבסס הערכה-עצמית (היכולת לסרב, להיות אסרטיבי), להגדיר מטרות ולפעול להשגתן (כמו להשיג עבודה ולהתמיד בה) ולפתור בעיות יומיומיות (כמו ניהול-חשבון). השלמת השלב-השלישי מובילה לסיום הטיפול.

 

הקבוצה ללימודי "מיומנויות DBT"  (לבוגרים ומתבגרים מחולק על-פי גיל)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה נלמד בכל יחידת-לימוד?

המיומנות לקשיבות (Mindfulness) היא הבסיס. נלמד מה עושים כדי להיות קשובים (להתבונן, לתאר, להשתתף) ואיך עושים את זה (דבר אחד בזמן אחד, ללא שיפוטיות, באפקטיביות) כשהמטרה היא לאפשר לנו לגייס את ה"אני הנבון" שלנו כדי למצוא פתרונות בריאים לבעיות שמתעוררות בחיים.

קשיבות מלמדת אותנו להיות פחות שיפוטיים כלפי עצמנו ואחרים, להשתתף בחיים במלואם מתוך מודעות, להשיג שליטה ברגשות ובדחפים ולחדד את הקשב שלנו.

 

מיומנויות העמידות-במצוקה (Distress Tolerance) עוזרות לנו לשרוד מצבי-משבר בלא להחמיר אותם. הנטייה הטבעית במצבי-משבר היא להגיב באימפולסיביות, מבלי להביא בחשבון את התוצאות, שעליהן, לעתים, אנחנו מצטערים מאוחר יותר. כאן נלמד איך אנחנו יכולים לייצר "פסק זמן" בין הדחף להגיב מיד לבין התגובה עצמה. נעשה זאת בעזרת אימונים בהסחת דעתינו מהמצב המשברי, "צינון" מצב-הרתיחה הרגשי או אפילו שיפור הרגע הקשה. השגת "פסק-זמן" מאפשר לנו ללמוד כיצד לקבל בשלמות (RADICAL ACCEPTANCE) מצב קשה, כפי שהוא ברגע זה, כדי שנוכל לטפל בו באופן שהוא יותר בריא לנו ברגע הזה בחיינו.

 

המיומנויות לויסות רגשות (Emotion Regulation) יעזרו לנו להקטין את הפגיעות הרגשית שלנו, להגביר העמידות הרגשית, לצמצם רגשות שליליים ולהעשיר עצמנו ברגשות מענגים. כך נפסיק ליפול טרף לרגשותינו ונעצב ביטחון עצמי ויכולת ויסות של הרגשות שלנו בכוחות-עצמנו. כלומר, לא עוד נרשה לרגשותינו להחליט בשבילנו על החיים שלנו.

 

המיומנויות לאפקטיביות בינאישית (Interpersonal Effectiveness) מאפשרות לנו להיות הרבה יותר אפקטיביים במגעינו עם אחרים: כאן לומדים איך לקבל מאחרים מה שאנחנו צריכים ולהשיג את המטרות שלנו בלי לקלקל את היחסים ובלי לפגוע בהערכה של האחרים כלפינו. זה, בתורו, גם מאוד עוזר לטפח ולשמור על יחסים עם אנשים שחשובים לנו כמו גם לפתח יחסים חדשים.

 

המיומנות לתיקוף (validation) של עצמנו ושל אחרים היא מטרת-על של DBT והיא מתבססת על שליטה טובה בכל שאר המיומנויות. תיקוף הוא היכולת להקשיב לחוויות שלנו, לתת להן מקום ולראות שהן הגיוניות לנו. תיקוף הוא גם היכולת להקשיב לחוויות של אחרים במטרה להבינן ולקבלן (גם כשלא מסכימים איתן), ואז לבטא אותן באופן שהאחר ירגיש שהבינו אותו. יכולת זו מוציאה אותנו מעבדות (לרגשותינו ולמחשבותינו) לחירות, הופכת אותנו מאנשים תגובתיים (reactive) לאנשים שמובילים את חייהם (responsive) והיא כלי רב-עוצמה בפיתוח, טיפוח וקיום יחסים בני-קיימא.

 

על-פי רוב, מחזור לימודי מיומנויות DBT נמשך, בממוצע, בין 6 ל-8 חודשים. מומלץ מאוד לחזור על קורס המיומנויות פעם נוספת כדי להשיג שליטה טובה במיומנויות שנלמדו.

 

ייעוץ בטלפון

יישום המיומנויות שנלמדו בחיי היום-יום הוא לא פשוט וזקוק לעידוד ולתמיכה מתמידים. קשר טלפוני (SMS) אל המטפל הפרטני, בין מפגשי הטיפול, מאפשר לקבל עזרה "על חם" במצבי-משבר תוך כדי גיבוי, הדרכה והכוונה ביישום המיומנויות (שכבר נלמדו בקבוצה) בחיים "האמיתיים".

 

קבוצת-ייעוץ למטפלים

מטפלי DBT של מכון שלום מקיימים ישיבת-ייעוץ שבועית שבמסגרתה מועלים נושאים הקשורים באפקטיביות של הטיפול הניתן למטופלים. מפגשים אלה עוזרים למטפלים להיצמד לתרבות ה- DBT ולזהות אפשרויות נוספות לטיפול ועזרה למטופליהם.

 

הדרכת-הורים וקבוצת-הורים ללימודי מיומנויות  DBT

מכון שלום מקיים קבוצת לימודי DBT להורים. במפגשים חד-שבועיים (בשעות הערב) לומדים ההורים (במתכונת המותאמת להורים) את מיומנויות ה-DBT. המטרה: רכישת כלים אפקטיביים להתמודדות בריאה יותר עם הקשיים בחיי היום-יום המזומנים למשפחה שלה בת/בן הסובלים מרגישות-יתר וקושי בוויסות הרגשות. מטרה נוספת ולא פחות חשובה היא לאפשר להורים מתן עזרה יעילה למטופל ביישום המיומנויות-שנלמדו. קבוצת מיומנויות DBT להורים נמשכת כחצי-שנה. עבור הורים המעוניינים בהטמעה נוספת ושימור הנלמד מתקיימת "קבוצת-רכבת" של מפגשים חד-חודשיים. לקבוצה זו יכול להצטרף כל הורה שסיים את הקורס-הבסיסי.למעוניינים בכך, מכון שלום גם מאפשר הדרכת הורים פרטנית (ללא הבדל מבחינת התכנים הנלמדים ומיושמים).

 

טיפולים-מסייעים

מכון שלום ערוך לתת מענה של טיפול פסיכיאטרי מסייע, ככל שנדרש, בכל מקרה ומקרה. בין השאר: התאמת טיפול-בתרופות, טיפול בנושאים הקשורים בפסיכיאטריה משפטית (חוות-דעת לבית המשפט, לביטוח-לאומי, למכון הרפואי לבטיחות בדרכים וכו'), ייעוץ בשיקום, קשר עם גורמי-שיקום בקהילה וכיוצא בזה.