חוות-דעת לצוואה

המשפט הישראלי מכיר בארבעה סוגי-צוואות:

1. צוואה בכתב-ידו של המצווה, חתומה על-ידו ונושאת תאריך.

2. צוואה שנכתבה ונחתמה בנוכחות שני-עדים (עפ"ר אצל עו"ד).

3. צוואה שנכתבה ונחתמה בפני שופט/רשם.

4. צוואה שנתנה בע"פ או על ערש-המוות בתנאי שלא היו צוואות קודמות.

 

במקרה של עריכת צוואה, חו"ד פסיכיאטרית נדרשת, עפ"ר, מעל גיל 70, כאשר עורך-הצוואה חולה במחלה פיזית או נפשית אשר עלולה לפגום בכושרו-המנטאלי.

חו"ד פסיכיאטרית  מתבקשת גם כאשר יש חשש של כותב-הצוואה או מי מבני-המשפחה שהיא נכתבה בהיותו תחת השפעה לא-הוגנת או שיתכן ובעתיד ייתעורר ספק לגבי כשירותו של כותב-הצוואה במועד התקנתה.

 

כשירות לנהיגה ולשאת-נשק

החוק הישראלי מטיל על אנשי-מקצוע בתחום הבריאות (רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג, עו"ס וכד') חובה לדווח לרשויות המוסמכות על כל אדם שעלה לגביו חשד כי בשל מחלה פיזית (למשל אפילפסיה) או הפרעה-נפשית (למשל סכיזופרניה) הוא עלול להיות מסוכן לעצמו או לסביבתו. אין פירוש הדבר שכל מי שידוע שחולה ו/או נוטל תרופות (אם בתחום הפסיכיאטריה או אחרות) פסול אוטומטית אלא רק במקרה של חשש לסיכון כאמור.

במקרים בהם נפסל רשיונו של אדם וברצונו לערער על ההחלטה הוא זקוק, עפ"ר, לתמוך את ערעורו על ההחלטה בחו"ד רפואית.

 

​חו"ד למינוי אפוטרופוס

בית-המשפט יכול למנות אפוטרופוס לקטין (מתחת לגיל 18), לאדם הסובל ממחלה גופנית ו/או נפשית המשבשת את כושר השיפוט שלו ויכולתו לנהל שגרת-חיים בכוחות-עצמו. מינוי אפוטרופוס יכול להיות לענייני-גוף בלבד, לענייני-רכוש בלבד או לשניהם בו זמנית והוא יכול להיות מינוי קבוע או זמני. עפ"ר הממונה כאפוטרופוס הוא קרוב-משפחה או בן-זוג אבל בנסיבות מיוחדות ימונה תאגיד-מוכר (למשל: הקרן לחסויים) או אפוטרופוס כללי (בעל תפקיד במשרד המשפטים).

את הבקשה למינוי-אפוטרופוס יש להגיש לבית-המשפט כשהיא מלווה בחו"ד של פסיכיאטר-מומחה (במקרה שמדובר במצב-נפשי). חו"ד כזו צריכה להתייחס גם לכושרו של החסוי להביע את דעתו ורצונו בפני בית-המשפט.